כניסה / הרשמה

ניהול קישורים ללקוחות: תהליך עבודה לסוכנויות ופרילנסרים

תהליך שחוזר בכל לקוח, מהבריף ועד הדוח החודשי: מה לתעד, מה לבדוק אחרי כל פרסום, ואיך מדברים עם הלקוח על כתבות ממומנות בלי הבטחות.

11 דקות קריאהלסוכנויות ופרילנסרים

ארון תיוק לבן ובו מגירה אדומה פתוחה מעט, ובתוכה כרטיסי כתבות

בקצרה: ניהול קישורים ללקוחות הוא תהליך שחוזר על עצמו בכל לקוח: בריף, רשימה מצומצמת של אתרים, אישור הלקוח, הזמנה, בדיקת איכות אחרי הפרסום ודוח. סוכנות שעובדת כך יכולה להראות ללקוח בכל רגע מה נקנה, איפה, למה ומה מצבו, ולהסביר בכנות מה כתבות ממומנות נותנות ומה הן לא יכולות להבטיח.

המדריך מיועד לסוכנויות SEO, לפרילנסרים ולאנשי שיווק שקונים כתבות עם קישור עבור כמה לקוחות או כמה מותגים. הוא מפרט את ששת השלבים, את התיעוד שכדאי לשמור, את השיחה הכנה עם הלקוח על קישורים בתשלום, ואת מה שמשתנה כשמנהלים כמה לקוחות במקביל. בסופו יש קישורים למדריכים מפורטים על כל שלב.

למה סוכנות צריכה תהליך ולא רק רשימת אתרים

רוב הבעיות בקניית קישורים ללקוחות לא נובעות מבחירה של אתר גרוע, אלא מחוסר סדר: כתבה שפורסמה בלי שהלקוח אישר את הנוסח, קישור לעמוד שכבר לא קיים, אתר שהוריד את הכתבה אחרי כמה חודשים ואף אחד לא שם לב. תהליך קבוע מונע את רוב המקרים האלה, ומאפשר להעביר עבודה בין אנשי צוות בלי לאבד מידע.

יש גם סיבה עקרונית. גוגל כותב לבעלי אתרים שבסופו של דבר הם אחראים לפעולות של כל חברה שהם שוכרים (גוגל על בחירת איש SEO). כלומר, הלקוח נושא בתוצאה של מה שהסוכנות עושה בשמו, ולכן מגיע לו לדעת בדיוק מה נעשה. תהליך מתועד הוא הדרך לתת לו את זה.

בסוכנות עם כמה אנשי צוות, כדאי גם להגדיר מי אחראי על כל שלב. אדם אחד בוחר אתרים, אחר כותב או מזמין כתיבה, ומישהו שלישי בודק את הכתבה אחרי הפרסום. כשאותו אדם בוחר, כותב ובודק את עצמו, טעויות קטנות עוברות בלי שאיש ישים לב. אצל פרילנסר שעובד לבד, תחליף טוב הוא רשימת בדיקה כתובה, שעוברים עליה בכל כתבה גם כשנדמה שהכול ברור.

שלב ראשון: בריף מהלקוח

לפני שפותחים את הקטלוג, אספו מהלקוח את מה שיקבע כל החלטה בהמשך. בריף טוב עונה על השאלות האלה:

  • מטרה. חשיפה למותג, תנועה לעמודים מסוימים, נוכחות בחיפוש של השם, או שילוב. כל מטרה מובילה לאתרים אחרים.
  • עמודי יעד. אילו עמודים באתר של הלקוח הכתבות יקשרו אליהם, ואם הם יציבים. עמוד שעומד להשתנות בחודש הבא הוא יעד גרוע.
  • קהל ואזור. מי הלקוחות של הלקוח, ואם הם מאזור מסוים. מכאן נגזרים התחום והעיר בסינון.
  • מגבלות. אתרים שהלקוח לא רוצה להופיע בהם, מתחרים, ניסוחים אסורים בתחום מפוקח כמו בריאות או פיננסים.
  • תקציב ותדירות. כמה כתבות בחודש או ברבעון, ומי מאשר כל הוצאה.
  • מסלול אישור. מי אצל הלקוח מאשר אתרים, מי מאשר נוסח, ותוך כמה זמן.

כדי לראות איך זה נראה, קחו מרפאת שיניים בשתי ערים סמוכות. המטרה: יותר פניות לטיפולי יישור. עמודי היעד: עמוד הטיפול ועמוד הסניף בכל עיר. הקהל: הורים לילדים ומבוגרים צעירים באזור. המגבלות: בלי הבטחות לתוצאה רפואית, ובלי אתרים שמפרסמים גם מרפאות מתחרות באותה עיר באותו חודש. מסלול האישור: מנהלת המרפאה מאשרת אתרים, והרופא מאשר כל משפט מקצועי. בריף כזה כבר מסמן כמעט לבד את התחומים, את הערים ואת הטון.

בלקוח חדש, הבריף הוא חלק מתהליך קליטה רחב יותר, שכולל גם בדיקה של האתר עצמו לפני הקישור הראשון. המדריך אונבורדינג ללקוח SEO חדש מפרט אותו.

שלב שני: רשימה מצומצמת מהקטלוג

בקטלוג יש כרגע 3,027 אתרים, וכדי להגיע לרשימה שאפשר להציג ללקוח צריך לסנן בסדר הנכון: קודם תחום ועיר לפי הבריף, אחר כך קטגוריה לפי סוג הכתבה, ורק בסוף מחיר, סוג קישור וסימון. אחרי הסינון, פתחו כל אתר שנשאר וקראו כמה כתבות אחרונות בו: האם הוא באמת כותב על התחום, ומי קורא אותו.

לכל אתר ברשימה, רשמו בגיליון אחד את אותם שדות, כדי שהלקוח יוכל להשוות:

שדהלמה הוא חשוב ללקוח
שם האתר וקטגוריהמה סוג הפרסום: חדשות, מגזין, מקומון או אתר נישה
תחום וקהללמה האתר מתאים דווקא לעסק הזה
סוג קישורdofollow או nofollow, כפי שמופיע בכרטיס האתר
סימוןאם האתר מסמן ובאיזה כיתוב («בשיתוף», «תוכן שיווקי»), או שהכרטיס מציין שהכתבה לא מסומנת
מחיר ביום הבדיקההמחירים מתעדכנים, ולכן רשמו גם את התאריך
תנאי האתראורך כתבה, מספר קישורים, משך פרסום
סיבת הבחירהמשפט אחד שהלקוח יבין בלי הסברים נוספים

מספרים כמו DR ותנועה הם הערכות של כלים חיצוניים, ובקטלוג הם מוצגים כנתוני Ahrefs כפי שנמסרו לנו. הציגו אותם ללקוח ככאלה, לצד הסיבה התוכנית לבחירה ולא במקומה. איך מעריכים ספק ואתרים לפני שמתחייבים מוסבר במדריך איך בוחרים ספק קישורים.

הציגו ללקוח יותר אתרים ממה שתזמינו בפועל, כדי שתהיה לו בחירה אמיתית ולא רק חותמת. רשימה שבה כל האפשרויות באותו מחיר ובאותה קטגוריה לא נותנת לו מידע; רשימה שמראה אתר מהתחום, מקומון ואתר כללי, עם הסבר מה כל אחד נותן, מאפשרת לו להחליט לפי המטרה שלו.

שלב שלישי: אישור הלקוח

הלקוח מאשר שלושה דברים, בכתב: את האתרים, את הזווית של כל כתבה, ואת עמוד היעד והטקסט העוגן (anchor text) של כל קישור. האישור לא צריך להיות טקס; מייל קצר עם הגיליון והשורה "מאושר" מספיק, כל עוד הוא נשמר.

באותו שלב, אמרו ללקוח במפורש שהכתבות הן פרסומת שצריכה להיות מסומנת (בכרטיס של כל אתר רואים אם הוא מסמן ובאיזה כיתוב, וכשאין סימון מבקשים תווית ברורה), ושהקישורים עשויים לשאת ערך rel של sponsored או nofollow. לקוח ששומע את זה מראש לא יופתע כשיראה את הכתבה, ולא ירגיש שהסתירו ממנו משהו. המדריך שקיפות ברכישת קישורים מפרט מה הלקוח צריך לדעת ומתי.

יש לקוחות שמבקשים שהכתבה תיראה כמו כתבה עיתונאית רגילה, או שכל עוגן יהיה מילת המפתח המדויקת שלהם. התשובה צריכה להיות ברורה כבר בשלב הזה: כתבה ממומנת צריכה להיות מסומנת כפרסומת, וזה אינו נתון למשא ומתן, ועוגנים זהים שחוזרים בכל כתבה הם בדיוק הדפוס שגוגל מתאר כסימן אזהרה. עדיף להסביר את זה לפני ההזמנה מאשר להתנצל אחריה.

שלב רביעי: הזמנה וכתיבה

אחרי האישור, ההזמנה עצמה פשוטה: בוחרים את האתר בקטלוג, מצרפים את הכתבה או מזמינים כתיבה דרך שירות כתיבת הכתבות, ומגדירים בבריף של ההזמנה את עמוד היעד ואת העוגן. מה שחשוב בשלב הזה הוא העקביות בין הכתבות של אותו לקוח לאורך זמן.

גוגל מונה בין סימני האזהרה בקמפיינים של כתבות דחיסה של קישורים עשירים במילות מפתח לתוך הכתבות, ופרסום של הכתבות באתרים רבים ושונים או של כתבות רבות באתרים גדולים מעטים, כשזה נעשה באופן קיצוני (גוגל על קמפיינים של כתבות בהיקף גדול). בפועל: גוונו את העוגנים, העדיפו שם מותג ותיאור טבעי על פני מילת מפתח מדויקת, ותכננו את הקצב לפי רבעון ולא לפי מכסה חודשית. איך בונים תוכנית כזאת מוסבר במדריך תוכנית קישורים רבעונית.

הכתבה עצמה היא מה שהקוראים יראו, ולכן היא צריכה לעמוד בסטנדרט של האתר המפרסם ולא רק של הלקוח. כל עובדה בה צריכה להיות נכונה וניתנת לבדיקה, כל ציטוט צריך להיות של אדם אמיתי שאישר אותו, ובתחומים רגישים כמו בריאות, משפט וכספים כדאי שבעל מקצוע מטעם הלקוח יקרא את הנוסח לפני שהוא נשלח. כתבה שעוברת את העריכה של האתר בלי תיקונים חוסכת זמן לכל הצדדים.

שלב חמישי: בדיקת איכות אחרי הפרסום

כתבה שפורסמה היא עדיין לא משימה סגורה. בדקו כל כתבה תוך כמה ימים מהפרסום, לפי רשימה קבועה:

  1. הכתובת פעילה, והכתבה מופיעה באתר בנוסח שאושר.
  2. הקישור מוביל לעמוד היעד הנכון, והעמוד עצמו עובד.
  3. הטקסט העוגן הוא זה שאושר.
  4. ערך ה-rel של הקישור תואם למה שהכרטיס של האתר מציין. בדקו אותו בקוד של העמוד עצמו.
  5. הכתבה מסומנת כפי שהאתר התחייב.
  6. צילום מסך של הכתבה ותאריך הבדיקה נשמרו בתיקייה של הלקוח.

למה לבדוק בקוד ולא לסמוך על כלים: דוח הקישורים של Search Console הוא מדגם ולא רשימה מלאה, והוא לא מציין אם קישור מסומן כ-nofollow (דוח הקישורים של Search Console). גם כלי בדיקת כתובות URL עובד רק על כתובות בנכס שבבעלותכם, כך שאת הכתבה עצמה, שנמצאת באתר אחר, אי אפשר לבדוק בו; בודקים בו את עמוד היעד של הלקוח (כלי בדיקת כתובות URL).

כשמשהו לא תקין, למשל קישור לעמוד הלא נכון או עוגן שהשתנה בעריכה, דווחו על כך דרך ההזמנה ותעדו את הפנייה ואת התשובה בגיליון של הלקוח. חזרו על הבדיקה גם אחרי כמה חודשים: אתרים משנים תבניות, עוברים לכתובות חדשות ולעיתים מורידים כתבות לפי התנאים שלהם, ולקוח צריך לשמוע על זה מכם ולא לגלות לבד.

שלב שישי: דוח ללקוח

הדוח החודשי צריך לענות על שאלה אחת: מה קיבלתם החודש, ואיך זה מתחבר למטרה. רשימה של כתובות בלבד לא עונה על זה, וגם גרף של "קישורים חדשים" לא. דוח שימושי כולל:

  • כל כתבה שפורסמה: אתר, כתובת, תאריך, עמוד יעד, עוגן, סוג קישור וסימון.
  • מצב הכתבות מהחודשים הקודמים: האם כולן עדיין באוויר והקישורים במקומם.
  • מה קרה לעמודי היעד ב-Search Console: חשיפות, קליקים ושאילתות, לצד הערה שהשינוי מושפע מגורמים רבים ולא רק מהכתבות.
  • מה מתוכנן לחודש הבא ולמה.

הקפידו על ניסוח זהיר כשאתם מחברים בין כתבות לתוצאות. "החשיפות של עמוד הטיפול עלו בחודשיים האחרונים, ובאותה תקופה פורסמו שתי כתבות שמקשרות אליו" הוא משפט מדויק; "הכתבות העלו את החשיפות" הוא טענה שאין לכם דרך להוכיח. לקוח שמקבל ניסוחים מדויקים לומד לסמוך על הדוח גם בחודשים חלשים. המדריך דוח קישורים ללקוח מציג מבנה מלא, כולל מה לא כדאי להכניס לדוח.

תיעוד שהלקוח יכול לבדוק בעצמו

הגיליון שבניתם בשלב השני הופך לאורך הזמן לתיק של הלקוח. כדאי שהוא יהיה משותף, כך שהלקוח יוכל לפתוח אותו בלי לבקש, ולבדוק כל כתבה בעצמו. סוכנות שמסתירה את רשימת האתרים מהלקוח מעוררת חשד, גם כשאין לה מה להסתיר.

אותו עיקרון חל על גישה לנתונים. גוגל ממליץ לבעלי אתרים לתת לאיש SEO שבודק את האתר רק הרשאת קריאה ב-Search Console, ולא הרשאת כתיבה (גוגל על עבודה עם איש SEO). בקשו מהלקוח בדיוק את ההרשאות שאתם צריכים, ותעדו מה קיבלתם. הגבולות של מה שהסוכנות מספקת, ומה היא לא אחראית לו, שייכים להסכם; המדריך הסכם שירות SEO עוסק בזה.

כשהלקוח עוזב או מחליף ספק

התיק הזה מוכיח את ערכו דווקא בסוף הדרך. לקוח שעוזב צריך לקבל את כל מה שנקנה בשמו: רשימת הכתבות עם הכתובות, התאריכים, עמודי היעד והעוגנים, צילומי המסך ופרטי ההזמנות. סוכנות שמוסרת את כל זה בלי ויכוח משאירה רושם טוב גם אחרי הפרידה, ולקוח שמגיע אליכם מספק אחר צריך לבקש את אותו תיק. המדריך החלפת ספק קישורים מפרט מה לבקש ומה לבדוק לפני המעבר.

שיחה כנה עם הלקוח על קישורים בתשלום

הרבה לקוחות שמעו בעבר הבטחות לדירוג, וחלקם נפגעו מהן. הדרך לבנות אמון היא להגיד בדיוק מה הם קונים ומה לא.

מה כן: כתבות אמיתיות באתרים אמיתיים, שצריכות להיות מסומנות כתוכן שיווקי, ושיכולות להביא קוראים ולהישאר ברשת. גוגל מגדיר פוסטים ממומנים ופוסטים אורחים כמאמרים שנכתבו על ידי אתר אחד או בשמו ופורסמו באתר אחר, וממליץ בחום לסמן את הקישורים בהם בערכי rel מתאימים. הוא גם כותב שכשהוא מזהה אתרים שמפרסמים או רוכשים קישורים בהיקף מופרז של פוסטים כאלה, בלי תגי קישור מתאימים, עשויות להינקט פעולות אלגוריתמיות וידניות, גם נגד האתר המפרסם וגם נגד הרוכש (הבלוג של גוגל על סימון קישורים).

מה לא: אף אחד לא יכול להבטיח מקום ראשון בגוגל, וגוגל עצמו ממליץ להיזהר מאנשי SEO שמציגים הבטחת דירוג או "קשר מיוחד" עם גוגל (גוגל על בחירת איש SEO). מה שאפשר להתחייב אליו הוא תהליך: אתרים שנבחרו מסיבה, כתבות באיכות שסוכמה, בדיקה של כל פרסום ודוח ברור. את הבסיס שהלקוח צריך להבין על קישורים אפשר לשלוח לו במדריך לינקים חיצוניים.

תמחור: מה הלקוח משלם ועל מה

לקוח שמשלם על חבילה צריך להבין ממה היא מורכבת, גם אם אתם לא מפרטים כל שורה. שלושה רכיבים מופיעים כמעט בכל עבודה כזאת: עלות הפרסום באתר עצמו, עלות הכתיבה, והזמן של הסוכנות לבחירה, אישורים, בדיקה ודוח. כשהרכיבים ברורים, קל להסביר למה חבילה עם מקומונים עולה אחרת מחבילה עם אתרי חדשות, ולמה חודש עם כתבות רבות דורש יותר זמן בדיקה.

המחירים של האתרים משתנים, ולכן עדכנו את הצעת המחיר לפי הקטלוג ביום ההזמנה ולא לפי רשימה ישנה. איך בונים מחיר ללקוח שמכסה את העבודה ונשאר הוגן מוסבר במדריך תמחור חבילת קישורים ללקוח, ואיך עובדים עם עסקים קטנים שהתקציב שלהם מצומצם, במדריך פרילנסר SEO ולקוחות קטנים.

כמה לקוחות במקביל: סדר, ניגוד עניינים ומיתוג

כשמספר הלקוחות גדל, שלוש שאלות חוזרות. הראשונה היא סדר: גיליון אחד לכל לקוח, ומבט מרוכז על כל ההזמנות הפתוחות. המדריך רכישה מרוכזת של כתבות לכמה לקוחות מראה איך לנהל את זה בלי לבלבל בין לקוחות.

לוח זמנים משותף עוזר גם הוא: יום קבוע בשבוע לבחירת אתרים ואישורים, יום קבוע לבדיקת כתבות שפורסמו, ויום בחודש להכנת הדוחות. כך אף לקוח לא נשאר מאחור כי לקוח אחר דחוף יותר.

השאלה השנייה היא ניגוד עניינים. אל תציבו שני לקוחות מתחרים באותה כתבה, ושימו לב כשאותו אתר משמש לקוחות מתחרים באותו חודש. השלישית היא מיתוג: סוכנות שמוכרת את השירות תחת השם שלה צריכה לעשות זאת בלי להטעות את הלקוח לגבי מה שנעשה ואיפה. על זה עוסק המדריך White Label SEO.

ויש סוכנויות שמעדיפות להעביר את הניהול השוטף הלאה. חבילות הקישורים מיועדות למי שרוצה לקבוע תקציב ותחום, ולקבל בחירה, הזמנה ודוח בלי לנהל כל כתבה בעצמו.

להמשך קריאה: המדריכים לסוכנויות ולפרילנסרים

  • White Label SEO: למכור תחת השם שלכם ביושר.
  • איך בוחרים ספק קישורים: שקיפות, דוחות ודגלים אדומים.
  • פרילנסר SEO ולקוחות קטנים: לעבוד בתקציב מצומצם.
  • דוח קישורים ללקוח: מה להראות כל חודש.
  • תמחור חבילת קישורים ללקוח: עלות, עבודה ומרווח הוגן.
  • אונבורדינג ללקוח SEO חדש: מה בודקים לפני הקישור הראשון.
  • תוכנית קישורים רבעונית: מקורות, עוגנים ועמודי יעד.
  • רכישה מרוכזת של כתבות: סדר ומעקב.
  • החלפת ספק קישורים: מה לבקש לפני שעוזבים.
  • שקיפות ברכישת קישורים: מה הלקוח צריך לדעת ומתי.
  • הסכם שירות SEO: תוצרים, תוצאות ואחריות.
  • אאוטריץ' לבעלי אתרים: פנייה שלא נשמעת כמו ספאם.

בשורה התחתונה

אם אתם קונים כתבות ליותר מלקוח אחד, התחילו מהתהליך ולא מהאתרים: תבנית בריף, גיליון אחד לכל לקוח עם אותם שדות, אישור כתוב לפני כל הזמנה, בדיקה של כל כתבה בקוד ודוח חודשי שמסביר ולא רק מונה. אמרו ללקוח מראש שהכתבות הן פרסומת שצריכה להיות מסומנת, ושאין הבטחת דירוג. לקוח שרואה הכול בעצמו נשאר, ולקוח שמגלה הפתעות עוזב, גם כשהתוצאות טובות.

מקורות