יחסי ציבור דיגיטליים: להגיע לכתבות בלי לקנות כל אחת
המדריך המרכזי ליחסי ציבור דיגיטליים: זווית חדשותית, הודעה לעיתונות, פרשנות ונתונים, מתי לעבוד לבד ומתי עם יחצן, ומתי כתבה ממומנת משלימה.

בקצרה: יחסי ציבור דיגיטליים הם הדרך להגיע לכתבות, לאזכורים ולקישורים באתרי חדשות ותוכן בלי לשלם על כל אחד מהם: מוצאים זווית חדשותית אמיתית, מגישים אותה לעיתונאי המתאים בזמן המתאים, ומספקים חומר נוח לשימוש. זו עבודה שדורשת זמן ואין בה ודאות. כשצריך פרסום בתאריך מסוים, כתבה ממומנת, שצריכה להיות מסומנת כפרסומת, היא המסלול המשלים.
המדריך מיועד לבעלי עסקים, למנהלי שיווק ולמי שמתחיל לעבוד מול עיתונאים. הוא מסביר מה יחסי ציבור הם לפי ההגדרות המקצועיות, במה סיקור שהרווחתם שונה מכתבה שקניתם, אילו כלים עובדים, מה לצפות ואיך מודדים. זה המדריך המרכזי של הנושא: בסופו תמצאו רשימה של כל המדריכים המפורטים, מהודעה לעיתונות ועד בחירת משרד יחסי ציבור.
מה זה יחסי ציבור, לפי ההגדרות המקצועיות
איגוד יחסי הציבור האמריקאי (PRSA) מגדיר יחסי ציבור כתהליך תקשורת אסטרטגי שבונה יחסים מועילים הדדית בין ארגונים לבין הציבורים שלהם. לפי האיגוד, ההגדרות המוקדמות של התחום הדגישו קידום בעיתונות ופרסומיות, וההגדרות המודרניות מוסיפות מעורבות ובניית יחסים.
המכון הבריטי ליחסי ציבור (CIPR) מתחיל ממקום אחר: לפי ההגדרה שלו, יחסי ציבור עוסקים במוניטין, שהוא תוצאה של מה שאתם עושים, מה שאתם אומרים ומה שאחרים אומרים עליכם. הוא מגדיר את התחום כמאמץ מתוכנן ומתמשך ליצור ולשמר רצון טוב והבנה הדדית בין ארגון לציבורים שלו, ומונה את התקשורת בין הציבורים החשובים לארגון, לצד לקוחות, עובדים, משקיעים וספקים.
שתי ההגדרות מסבירות למה יחסי ציבור הם לא רק "להשיג כתבה". כתבה היא אחת התוצאות. המטרה היא שמה שנכתב ונאמר על העסק, גם במקומות שהוא לא שולט בהם, יהיה מדויק ויעזור לו.
מה ה"דיגיטליים" ביחסי ציבור דיגיטליים
העקרונות לא השתנו, אבל המקום שבו התוצאה חיה השתנה. כתבה בעיתון מודפס נקראה ביום הפרסום ונעלמה. אזכור באתר חדשות נשאר בדרך כלל באינטרנט: אפשר לשתף אותו, לקשר אליו ולהפנות אליו גם הרבה אחרי יום הפרסום.
יש לכך גם צד של חיפוש. גוגל כותבת שקישורים הם אחת הדרכים שבהן היא מבינה איזה תוכן עשוי לעזור למחפשים, ושהם יכולים להיות טובים לאתרים שמקבלים אותם, כל עוד הם ראויים. סיקור שהרווחתם, שבו עיתונאי בחר לכתוב עליכם ולקשר אליכם, יכול להיות קישור כזה. אבל זה לא מובטח: הרבה כתבות מזכירות עסק בלי קישור בכלל.
גם מפת כלי התקשורת רחבה יותר. מעבר לאתרי החדשות הארציים יש אתרי חדשות מקומיים, אתרים מקצועיים בכל תחום, ניוזלטרים, פודקאסטים ועיתונאים שמפרסמים ברשתות החברתיות. לעסק קטן או נישתי, אתר מקצועי אחד שהלקוחות שלו קוראים חשוב לעתים יותר מאתר חדשות ארצי, ולעתים קרובות הסיכוי להתקבל בו גבוה יותר.
ה"דיגיטלי" כולל גם את מה שבשליטתכם: עמוד באתר שמרכז מידע לעיתונאים, ערכת תקשורת עם תמונות ופרטים, ופרופילים מעודכנים. עיתונאי שמחפש פרטים בעשר בלילה ימצא אותם שם, או יכתוב בלעדיהם.
סיקור שהרווחתם מול כתבה ממומנת
ההבחנה הזו חשובה יותר מכל כלי. סיקור שהרווחתם הוא כתבה שעיתונאי או עורך החליטו לכתוב כי מצאו בסיפור עניין לקוראים שלהם. כתבה ממומנת היא תוכן ששילמתם על פרסומו, והוא צריך להיות מסומן ככזה (בכרטיס רואים אם האתר מסמן). שתיהן לגיטימיות, אבל הן לא אותו דבר, ואסור לבלבל ביניהן.
| סיקור שהרווחתם | כתבה ממומנת | |
|---|---|---|
| מי מחליט אם תתפרסם | העיתונאי והעורך | אתם, לפי תנאי האתר |
| מי כותב ומאשר את הנוסח | העיתונאי, בלי אישור שלכם | אתם או כותב מטעמכם, באישור האתר |
| מתי | לא ידוע מראש, ולפעמים אף פעם | במועד שסוכם |
| סימון | תוכן מערכתי | צריך סימון כפרסומת; בכרטיס רואים אם האתר מסמן |
| קישור | אם העיתונאי בוחר לקשר | לפי תנאי האתר, כפי שמופיעים בקטלוג |
| עלות | זמן ועבודה, ושכר יחצן אם יש | מחיר הפרסום והכתיבה |
הקו בין השניים הוא כסף. תקנון האתיקה של מועצת העיתונות והתקשורת קובע שעיתונאים לא יבקשו ולא יקבלו טובת הנאה בקשר לעבודתם העיתונאית, למעט מאמצעי התקשורת שמעסיק אותם, ושלא יעסקו בעיסוק שעלול לעורר חשש לניגוד עניינים, במיוחד בפרסום, בשיווק וביחסי ציבור. כלומר, אי אפשר "לשלם קצת" על סיקור מערכתי. מה שמשלמים עליו הוא תוכן ממומן, והוא צריך להיות מסומן.
גם בצד של הקישורים ההבחנה חשובה. גוגל מגדירה כתבות ממומנות וכתבות אורח כמאמרים שנכתבו על ידי אתר אחד או בשמו ופורסמו באתר אחר, וממליצה בחום להוסיף לקישורים בהן ערכי rel מתאימים. סיקור מערכתי אמיתי לא נכנס להגדרה הזו, ולכן אין סיבה להסתיר את ההבדל: הוא עובד לטובתכם.
הכלים של יחסי ציבור דיגיטליים
אין כלי אחד שמתאים לכל עסק. אלה הכלים הנפוצים, ולכל אחד מהם מדריך מפורט:
זווית חדשותית
עיתונאי לא כותב על עסק כי הוא קיים. הוא כותב כי יש משהו חדש, מפתיע, מקומי, עונתי או אנושי. "פתחנו סניף" הוא לרוב לא חדשות; "השכונה קיבלה סוף סוף מרפאה שפתוחה בערב" יכול להיות. העבודה היא למצוא את הזווית שמעניינת את הקוראים של העיתונאי, לא את העסק.
הודעה לעיתונות
מסמך קצר שמציג את העובדות של ידיעה בצורה שעיתונאי יכול להשתמש בה: כותרת, פסקת פתיחה, פרטים ופרטי קשר. היא מתאימה לחדשות של ממש, כמו השקה, מינוי או נתון חדש, ופחות לסיפור שצריך להסביר. מתי היא הכלי הנכון ומתי לא מפורט במדריך להודעה לעיתונות.
פרשנות מקצועית
כשיש אירוע בתחום שלכם, שינוי ברגולציה, תקלה גדולה או מגמה, עיתונאים מחפשים מי שיסביר אותו. בעל מקצוע שמגיב מהר, בשפה פשוטה ובלי פרסומת, הופך עם הזמן לכתובת. כך נבנה גם מיתוג אישי בתקשורת.
נתונים מקוריים
לעסקים רבים יש נתונים שאף אחד אחר לא מחזיק: מה לקוחות שואלים, מה השתנה בביקוש, באילו שעות פונים. נתון כזה, אמיתי ומוסבר, הוא סיפור. הוא צריך להיות מדויק, עם שיטה שאפשר להסביר, ובלי פרטים מזהים של לקוחות. נתון מנופח עלול להתגלות, ולפגוע באמינות שלכם מול אותו עיתונאי לאורך זמן.
כתבות עומק ומוספים
מוסף סוף השבוע וכתבת עומק דורשים משהו אחר מידיעה: אנשים, מגמה, גישה למקום או לתהליך שאחרים לא רואים. זמני ההכנה ארוכים יותר, והעורכים מתכננים שבועות מראש. סיפור עסקי יכול להפוך לכתבה כזו כשהוא מספר משהו רחב יותר מהעסק עצמו, למשל שינוי בענף או סיפור אישי של מייסדים.
אירועים ופעילות בקהילה
יום פתוח, הרצאה, תרומה מקצועית לארגון מקומי או שיתוף פעולה עם בית ספר נותנים לעיתונות המקומית סיבה לכתוב, ולעסק סיבה להזמין את התושבים. האירוע צריך להיות אמיתי ומועיל גם בלי סיקור; אם הוא קיים רק בשביל התמונה, זה מורגש.
ערכת תקשורת
עמוד אחד שמרכז את מה שעיתונאי צריך: תיאור קצר של העסק, תמונות באיכות טובה עם קרדיט וזכויות, לוגו, ביוגרפיות קצרות ופרטי קשר. מה שמים בה ובאיזה פורמט מוסבר במדריך לPress Kit לעסק.
ומה לא נכנס לרשימת הכלים: ערך בוויקיפדיה. ויקיפדיה דורשת מקורות עצמאיים ומגבילה כתיבה בניגוד עניינים, כך שערך שנכתב בהזמנה של העסק עלול להימחק ולפגוע במוניטין. סיקור אמיתי בתקשורת הוא מה שעשוי, בבוא הזמן, להצדיק ערך שאחרים יכתבו.
דוגמה היפותטית: מאפייה שכונתית מתחילה לאפות לחם ללא גלוטן במטבח נפרד, דבר שלא היה קיים בעיר. זו זווית מקומית אמיתית: היא שולחת פנייה קצרה לכתבת של האתר העירוני ולכתב של אתר שעוסק במזון ובבריאות, עם תמונות מהמטבח והצעה לביקור. אחד מהם כותב אחרי כמה שבועות, השני לא עונה. במקביל, לקראת יום הפתיחה עצמו, המאפייה מזמינה כתבה ממומנת ומסומנת במקומון, כי את המועד הזה היא לא יכולה להשאיר ליד המקרה.
מי עושה את העבודה: לבד, יחצן או משרד
עסק קטן יכול להתחיל לבד, במיוחד ברמה המקומית ובתחום שהוא מכיר. מה שנדרש הוא זמן, סבלנות ורשימה קצרה של עיתונאים שכותבים על התחום. ככל שהעסק גדל, או כשיש רגע רגיש כמו משבר, יש היגיון להביא מישהו שזו העבודה שלו.
- לבד: מתאים לסיפורים מקומיים, לתחום מקצועי צר ולעסק שיש לו מי שמוכן להשקיע בזה שעות קבועות.
- יחצן עצמאי: מתאים כשצריך קשרים בתחום מסוים, עזרה במציאת זוויות ועבודה שוטפת מול עיתונאים. מה יחצן עושה בפועל מוסבר במדריך על התפקיד של יחצן.
- משרד יחסי ציבור: מתאים להיקף גדול, לכמה תחומים במקביל או לניהול משבר.
- דובר: תפקיד אחר, שעונה לפניות של התקשורת ומדבר בשם הארגון, ולא בהכרח יוזם סיפורים.
לפני שבוחרים יחצן או משרד, בקשו לראות סיקור אמיתי שהם השיגו ללקוחות בתחום דומה, ושאלו איך הם מגדירים הצלחה ומה כולל הדיווח החודשי. תשובה טובה מדברת על אזכורים באתרים שהקהל שלכם קורא, על קשרים עם עיתונאים מסוימים ועל זמן. תשובה חלשה מדברת על "חשיפות" בלי לומר איפה.
דגל אדום אחד חשוב במיוחד: מי שמתחייב לכתבה מערכתית במועד מסוים ובנוסח שלכם, כנראה מוכר פרסום ממומן. אם הוא ממומן, הוא צריך להיות מסומן, ועדיף לדעת את זה מראש ולבחור אותו ביודעין.
תוכנית עבודה: מסיפור אחד ללוח רבעוני
יחסי ציבור עובדים טוב יותר כתהליך מאשר כניסיון חד פעמי. סביר יותר שעיתונאי שקיבל מכם פעם אחת סיפור טוב יפתח גם את ההודעה הבאה. תוכנית בסיסית נראית כך:
- רשימת סיפורים: כתבו את כל מה שיכול להיות חדשות ברבעון הקרוב: השקות, אירועים, נתונים, אנשים, תאריכים בלוח השנה.
- רשימת עיתונאים: לכל סיפור, שניים או שלושה כתבים שכתבו לאחרונה על נושא דומה. קראו מה כתבו לפני שאתם פונים.
- פנייה קצרה ואישית: כמה שורות שמסבירות למה זה מעניין את הקוראים שלו, עם הצעה לחומר נוסף.
- מעקב אחד: אם אין תשובה, תזכורת אחת אחרי כמה ימים. לא יותר.
- תיעוד: מי ענה, מה עניין אותו, מה התפרסם. זה הבסיס לרבעון הבא.
איך נראית פנייה טובה לעיתונאי
הפנייה היא החלק שרוב העסקים מפספסים. עיתונאי קורא את השורה הראשונה ומחליט. לכן היא צריכה לענות מיד על השאלה "למה זה מעניין את הקוראים שלי", ולא להציג את העסק.
- שורת נושא: הסיפור עצמו, לא "הודעה לעיתונות" ולא שם החברה.
- משפט ראשון: מה חדש, ולמי זה חשוב.
- מה אתם מציעים: נתון, אדם לראיון, תמונות עם זכויות, גישה למקום.
- פרטים מעשיים: מתי אתם זמינים ואיך יוצרים קשר, בלי קבצים כבדים מצורפים.
אל תשלחו את אותה פנייה לעשרות עיתונאים בבת אחת, ואל תציעו את אותו סיפור לשני כתבים באותו כלי תקשורת בלי לומר להם. עיתונאי שגילה שקיבל הודעה המונית, או שהסיפור "שלו" הופיע אצל מתחרה, זוכר את זה.
עסק שרוצה ללמוד לעבוד כך בלי תקציב יכול להתחיל מהעיר ומהתחום שלו. בהמשך, הלוח הרבעוני הופך לתוכנית תקשורת שנתית, שמחברת בין ערוצים שהרווחתם, ערוצים שבבעלותכם וערוצים שאתם משלמים עליהם.
כשמשהו משתבש: יחסי ציבור בזמן משבר
יחסי ציבור הם לא רק השגת סיקור. לפעמים העבודה היא להגיב לסיקור שלא רציתם: תלונה ויראלית, תקלה במוצר, טעות של עובד. כמה עקרונות מחזיקים כמעט בכל מקרה:
- עובדות לפני תגובה. בררו מה קרה לפני שאתם עונים, אבל אל תחכו ימים. שתיקה ארוכה נכתבת בעצמה.
- קול אחד. אדם אחד מדבר בשם העסק, והתגובות של כולם עקביות. זה בדיוק התפקיד של דובר.
- תיקון ולא מחיקה. אם טעיתם, אמרו מה תוקן. מחיקה של פוסטים ותגובות נראית כמו הסתרה, ולעתים קרובות כבר צולמה.
- תיקון טעויות בכתבות. אם התפרסם פרט שגוי, פנו לעיתונאי או לעורך עם המידע הנכון ובקשו תיקון, בנימוס ועם מסמכים.
עסק שאין לו תוכנית למשבר לא חייב משרד יחסי ציבור קבוע, אבל כדאי שיידע מראש מי ידבר ואיפה מרוכז המידע העדכני. מתי זה מצדיק דובר מוסבר במדריך מה זה דוברות.
מה לצפות מיחסי ציבור דיגיטליים
חשוב לדבר ביושר על התוצאות. פניות רבות לעיתונאים לא נענות, כי עיתונאים מקבלים בדרך כלל יותר הצעות ממה שהם יכולים לכתוב. גם כשסיפור מתקבל, אתם לא שולטים במועד, בכותרת, בציטוט שייבחר או בשאלה אם יהיה קישור. ולפעמים עיתונאי יכתוב גם על מה שפחות נוח לכם.
גם לוח הזמנים ארוך מכפי שנדמה. פנייה שנענית היום יכולה להתפרסם בעוד שבועות, כתבת עומק דורשת חודשים של הכנה, וקשר עם עיתונאי נבנה לאורך כמה סיפורים ולא מפנייה אחת. מי שמודד יחסי ציבור אחרי חודש אחד, בדרך כלל מודד מוקדם מדי.
מה שכן אפשר לצפות לו, לאורך זמן ועם עבודה עקבית: יותר אזכורים של העסק במקומות שהקוראים סומכים עליהם, יותר אנשים שמחפשים את השם שלכם, וקשר עם כמה עיתונאים שמכירים אתכם כמקור. אף אחד לא יכול להבטיח תוצאה כזו, וזה בדיוק מה שמבדיל אותה מפרסומת.
איך מודדים יחסי ציבור דיגיטליים
הצעד הראשון הוא לדעת מתי מזכירים אתכם. Google Alerts שולח דוא״ל כשמופיעות בחיפוש תוצאות חדשות לנושא שהגדרתם, ואפשר לקבוע בו את התדירות, סוגי האתרים, השפה, האזור ומספר התוצאות. הגדירו התראה לשם העסק, לשמות המנהלים ולמוצר המרכזי.
- אזכורים: איפה הוזכרתם, באיזה הקשר, והאם המידע מדויק.
- קישורים: אילו אזכורים כוללים קישור לאתר שלכם, ולאיזה עמוד.
- תנועה: כמה מבקרים הגיעו מהכתבה, לפי דוחות מקורות התנועה באתר.
- חיפושי מותג: האם יותר אנשים מחפשים את שם העסק בתקופה שאחרי הסיקור.
- פניות: שאלו לקוחות חדשים איך שמעו עליכם, ורשמו את התשובות.
מה עושים עם אזכור בלי קישור? אם הכתבה מזכירה את העסק בשמו, אפשר לפנות לעיתונאי ולשאול אם יוכל להוסיף קישור לעמוד הרלוונטי, למשל כשהקישור עוזר לקוראים למצוא את המידע שהוזכר. זו בקשה, לא דרישה, ואין לשלם עליה. ואם האזכור כולל פרט שגוי, תיקון הפרט חשוב יותר מהקישור.
אל תמדדו רק לפי מספר הכתבות. אזכור אחד מדויק באתר שהלקוחות שלכם קוראים שווה בדרך כלל יותר מאזכורים רבים באתרים שהלקוחות שלכם לא פוקדים.
מתי כתבה ממומנת משלימה את יחסי הציבור
יחסי ציבור וכתבה ממומנת הם לא תחליף זה לזה, אלא כלים למצבים שונים. כתבה ממומנת מתאימה כשהמועד חשוב, למשל לפני השקה או אירוע; כשהסיפור מועיל לקוראים אבל אינו חדשות; וכשאתם צריכים להגיע לקהל מסוים, כמו תושבי עיר אחת או קוראי תחום מקצועי. היא צריכה להיות מסומנת כפרסומת, ואתם קובעים את הנוסח ואת המועד.
בקטלוג יש כרגע 3,458 אתרים, ולכל אחד מוצגים המחיר, סוג הקישור ואופן הסימון, כך שאפשר לבחור לפי הקהל ולא לפי ניחוש. מה כתבה ממומנת עושה לקורא, לאתר ולגוגל מוסבר במדריך על איך עובדת כתבה ממומנת, ואיך כותבים אותה כך שתיקרא עד הסוף, במדריך על מבנה כתבה טובה. את האתרים עצמם משווים בקטלוג.
להמשך קריאה
- יחצן: מה הוא עושה בפועל ומתי עסק צריך אחד
- הודעה לעיתונות: מבנה, שלד לדוגמה ולמי שולחים
- Press Kit לעסק: מה שמים, באיזה פורמט ואיפה מחזיקים
- מה זה דוברות: מתי עסק צריך דובר ומה הוא עושה
- כתבה במוסף סוף שבוע: איך סיפור עסקי הופך לכתבת עומק
- בחירת משרד יח״צ: שאלות, תוצרים ודגלים אדומים
- איך להגיע לכתבה בעיתון בלי לשלם: מה עיתונאים מחפשים
- ערך בויקיפדיה לעסק: חשיבות, מקורות וניגוד עניינים
- מיתוג אישי בתקשורת: למנהלים, יועצים ובעלי מקצוע
- חשיפה תקשורתית לעסק קטן: מתחילים מהעיר ומהתחום
- תוכנית תקשורת לעסק: לוח סיפורים לכל רבעון
- השקת ספר בתקשורת: ביקורות, ראיונות וכתבות
בשורה התחתונה
התחילו מסיפור אחד. כתבו בשורה אחת למה הוא מעניין קוראים שאינם הלקוחות שלכם, מצאו שניים או שלושה עיתונאים שכתבו לאחרונה על נושא דומה, ופנו אליהם בקצרה. הגדירו התראה לשם העסק כדי לדעת מה התפרסם. אם יש לכם תאריך שאסור לפספס או קהל מסוים שאתם חייבים להגיע אליו, אל תחכו לסיקור: הזמינו כתבה ממומנת ומסומנת באתר שהקהל הזה קורא, והמשיכו במקביל לבנות את הקשרים.

