כניסה / הרשמה

קהל יעד לכתבה: לבחור במה לפי מי שקורא אותה

לפני DR ותנועה: מי הקורא שאתם צריכים, איך הקטגוריות, התחומים, השפות והערים בקטלוג ממופים לקהלים, ואיך בודקים אתר מקרוב.

10 דקות קריאהקהלים וסוגי אתרים

כמה קבוצות קטנות של כלי שחמט לבנים סביב כרטיס של כתבה, ואחת מהקבוצות בצבע אדום כהה

בקצרה: קהל יעד לכתבה מגדירים לפני שבוחרים אתר: מי הקורא שאתם צריכים (מגזר, שפה, אזור, מקצוע או תחום עניין) ובאיזה שלב של ההחלטה הוא נמצא. רק אחרי שהתשובה ברורה משווים מדדים כמו DR ותנועה, ובוחרים מבין האתרים שהקוראים שלהם הם הלקוחות שלכם, ולא מבין האתרים עם המספרים הגבוהים ביותר.

המדריך מיועד לבעלי עסקים, למנהלי שיווק ולפרילנסרים שמזמינים כתבות ממומנות ורוצים שהן ייקראו על ידי האנשים הנכונים. הוא מסביר איך מנסחים את הקורא במשפט אחד, איך מתרגמים את המשפט לסינונים בקטלוג, איך בודקים מי באמת קורא אתר מסוים, ולאן ממשיכים מכאן.

לכל קהל מרכזי יש מדריך נפרד: מגזרים, שפות, סוגי אתרים וקהלים מקצועיים. הרשימה המלאה מופיעה בסוף העמוד, תחת «להמשך קריאה».

למה מתחילים מהקורא ולא מהמדדים

DR ותנועה הם הערכות של כלי צד שלישי על האתר כולו. הם מספרים כמה קישורים מצביעים על האתר וכמה ביקורים הוא מקבל בערך, אבל לא מי הם האנשים שמגיעים אליו. אתר עם תנועה גבוהה יכול להחזיק מעט מאוד מהלקוחות שלכם, ואתר קטן יכול להיות בדיוק המקום שבו הם קוראים.

גוגל מתארת את מערכות הדירוג שלה ככאלה שנועדו להעדיף תוכן מועיל ואמין שנכתב לטובת אנשים, ולא תוכן שנועד לתמרן דירוג. באותו מסמך היא מזהירה שתוכן שנוצר בעיקר כדי למשוך ביקורים ממנועי חיפוש אינו מה שהמערכות שלה מבקשות לתגמל. זה עיקרון כללי, בלי הבטחה שכתבה מסוימת תופיע בחיפוש. כתבה שנכתבה לקורא מוגדר עונה על השאלות שלו, ולכן קל יותר לכתוב אותה טוב.

ההיגיון הזה ותיק מהאינטרנט. הערך «מקומון» בוויקיפדיה מסביר שהעיתון המקומי מאפשר לבעל עסק מקומי לפרסם בלי לממן הפצה ארצית לקוראים שאינם רלוונטיים לו. ברשת זה עובד אותו דבר: משלמים על במה, ולכן כדאי לשלם על במה שהקוראים שלה רלוונטיים.

יש כאן גם חשבון פשוט. המחיר של כתבה נקבע לפי האתר, לא לפי מספר הקוראים שמתאימים לכם. כתבה באתר גדול שרק מעטים מקוראיו הם הלקוחות שלכם עולה יותר לכל קורא רלוונטי מכתבה באתר קטן יותר שרוב קוראיו מתאימים. לכן «גדול יותר» אינו תמיד «משתלם יותר».

חמש שאלות שמגדירות קהל יעד לכתבה

לפני שפותחים את הקטלוג, ענו בכתב על חמש שאלות. התשובות לא צריכות להיות מושלמות, אבל הן צריכות להיות ספציפיות. «כולם» היא לא תשובה.

  1. מי הקורא? מגזר, שלב בחיים, מקצוע. «הורים לילדים בגיל הגן», «מנהלי רכש במפעלים», «זוגות שמתכננים חתונה».
  2. באיזו שפה הוא קורא? רוב הקטלוג בעברית, אבל יש קוראים שנוח להם יותר ברוסית או באנגלית, ויש לקוחות שנמצאים מחוץ לישראל.
  3. איפה הוא גר או עובד? לעסק עם כתובת פיזית, העיר והאזור קובעים כמעט הכול. לחנות אונליין עם משלוחים לכל הארץ, המיקום פחות חשוב מהתחום.
  4. מה מעניין אותו? לא רק המוצר שלכם, אלא מה הוא קורא בכל מקרה: נדל״ן, בריאות, הורות, טכנולוגיה, אוכל.
  5. באיזה שלב הוא נמצא? מי שרק מתחיל להבין שיש לו בעיה קורא אחרת ממי שמשווה בין שני ספקים או מוכן לקנות. השלב קובע גם את סוג הכתבה: הסבר, השוואה או הצגת פתרון.

אחרי שעניתם, חברו את התשובות למשפט אחד: «הקורא שלנו הוא ___, קורא ב___, גר ב___, מתעניין ב___ ונמצא בשלב ___». המשפט הזה הופך לבריף של בחירת האתר וגם של כתיבת הכתבה עצמה.

כך נראה משפט כזה כשהוא כתוב היטב: «הקורא שלנו הוא מנהל משרד בחברה קטנה, קורא בעברית, עובד באזור המרכז, מתעניין בכלכלה ובטכנולוגיה, ומשווה בין ספקים לפני החלטה». כל חלק במשפט מצביע על סינון או על בחירה: תחום כלכלה וטכנולוגיה, עברית, וכתבת השוואה במקום כתבת היכרות.

השלב של הקורא קובע את סוג הכתבה ואת סוג האתר

השאלה החמישית נשכחת יותר מכולן, והיא זו שמשנה את הכתבה עצמה. אותו אדם קורא אחרת כשהוא רק מזהה צורך, כשהוא משווה בין אפשרויות, וכשהוא כבר יודע מה הוא רוצה ומחפש איפה לקנות.

שלבמה הקורא מחפשאיזו כתבה מתאימהאיפה היא נקראת
זיהוי הצורךהסבר: מה קורה, מה האפשרויותכתבת הסבר או מדריך, בלי הצגת המוצר בפתיחהמגזינים בתחום, מדורים באתרי חדשות
השוואהקריטריונים, יתרונות וחסרונותכתבת השוואה או רשימת בדיקה שאתם אחת האפשרויות בהמגזינים ואתרי נישה בתחום
החלטהאיפה, מתי, מי בסביבהכתבה על העסק, על שירות באזור או על אירועמקומונים ואתרי נישה ממוקדים

כתבה שמציגה מוצר לקורא שעוד לא יודע שיש לו בעיה תיקרא כפרסומת ותיזנח באמצע. כתבת הסבר כללית לקורא שכבר מוכן לקנות לא תיתן לו את מה שהוא צריך: כתובת, זמינות, מה מבדיל אתכם מאחרים. לכן מגדירים את השלב לפני שבוחרים את האתר, ולא אחרי.

איך הקטגוריות בקטלוג מתחברות לקהלים

בקטלוג יש 3,458 אתרים פעילים, והם מחולקים לשש קטגוריות. כל קטגוריה מביאה סוג אחר של קורא, ולכן היא הסינון הראשון שכדאי לבחור אחרי שהגדרתם את הקהל.

קטגוריהמי קורא בדרך כללמתי היא מתאימה
אתרי חדשות (92)קהל ארצי רחב ומגווןהודעה שנוגעת לציבור גדול, מותג שמחפש אמינות ציבורית
מגזינים ואתרי תוכן (2,423)קוראים שמגיעים בשביל תחום: אוכל, הורות, בית, תיירותכשתחום האתר והמוצר שלכם נוגעים באותו עניין
מקומונים (231)תושבי עיר או אזור מסויםעסק עם כתובת, שירות שניתן באזור, אירוע מקומי
רשת אתרי נישה (373)קהל קטן שמחפש נושא אחדמוצר ממוקד, כשהאתר עצמו פעיל ומתעדכן
רשת אתרי נישה פרימיום (214)קהל ממוקד, באתרים מבוססים יותר בתוך הנישהתחום מקצועי שבו עומק התוכן חשוב
אתרים בחו״ל (125)קוראים מחוץ לישראלעסק שמוכר ללקוחות בחו״ל

שימו לב גם למדורים. חלק מהשורות בקטלוג הן מדור בתוך אתר גדול, ולא האתר כולו. מדור כזה מגיע לקהל צר יותר מהאתר שמארח אותו, והכוכבית שלידו מזכירה שה-DR והתנועה שמוצגים בשורה הם של האתר כולו ולא של המדור.

כשמשווים בין אתרי חדשות, כדאי לקרוא גם את המדריך לפרסום באתרי חדשות, שמרכז את האתרים הגדולים ואת האופן שבו כל אחד מהם מסמן תוכן שיווקי. לעסק מקומי, נקודת הפתיחה היא המדריך למקומונים בישראל.

תחום, שפה ועיר: הסינונים שמצמצמים לקהל הקוראים של האתר

אחרי הקטגוריה, שלושה סינונים עושים את רוב העבודה. כל אחד מהם עונה על אחת מחמש השאלות שלמעלה.

תחום

כל אתר בקטלוג מתויג בתחום אחד או יותר. רוב התחומים מתארים נושא, כמו נדל״ן, בריאות או משפטים, אבל חלק מהם מתארים קהל: נשים, גברים, הורות ומשפחה, הגיל השלישי, לימודים. אם הקורא שלכם הוא «הורים לילדים צעירים», למשל, סינון הקטלוג לפי הורות ומשפחה מצמצם את הרשימה לאתרים שהם קוראים. איך מתאימים תחום לסוג העסק מוסבר במפת התחומים בקטלוג.

אתר אחד יכול להיות מתויג בכמה תחומים. אתר חדשות שמתויג גם בנדל״ן, למשל, הוא אתר כללי שיש בו מדור נדל״ן, ולא אתר נדל״ן. במקרה כזה הכתבה שלכם תיקרא בעיקר אם היא תשובץ במדור המתאים, ולכן כדאי לבדוק מראש באיזה מדור היא תתפרסם.

שפה

אפשר לסנן לפי עברית, רוסית או אנגלית. רוב האתרים בעברית, ולכן הסינון הזה חשוב בעיקר כשהקורא שלכם לא קורא עברית בנוחות, או כשהלקוח נמצא מחוץ לישראל. כתבה בשפה אחרת צריכה להיכתב מראש בשפה הזאת, ולא להיות תרגום מילולי של כתבה בעברית.

עיר

במקומונים אפשר לסנן לפי עיר. לעסק שמשרת שכונה או עיר, שילוב של עיר וקטגוריית מקומונים מביא קוראים שיכולים להגיע אליכם פיזית. כשהעסק משרת אזור שלם, בדקו גם את הערים הסמוכות, כי תושבים קוראים לעיתים את המקומון של העיר השכנה.

אם אין בקטלוג מקומון לעיר שלכם, יש שתי דרכים חלופיות. האחת היא אתר אזורי שמכסה כמה ערים יחד. השנייה היא מגזין בתחום שלכם, עם כתבה שמזכירה במפורש את האזור שבו אתם פועלים, כך שקוראים מהאזור יזהו שהיא נוגעת להם.

מגזרים וקהלים שיש להם כללים משלהם

יש קהלים שבהם ההבדל אינו רק באתר שבוחרים, אלא גם בנושאים, בניסוח, בתמונות ובימי הפרסום. לכל אחד מהם מדריך נפרד:

  • המגזר החרדי: אתרי חדשות, מגזינים ואתרים מקומיים, עם נורמות של ניסוח ותמונות שצריך לאשר מול כל אתר. ראו פרסום במגזר החרדי.
  • הציבור הדתי-לאומי: אתרים אחרים ונושאים אחרים, וגם כאן כדאי לברר מראש את מדיניות הפרסום בשבת ובחגים. ראו פרסום לדתיים.
  • דוברי רוסית: אתרים ברוסית, ולצידם אתרים בעברית פשוטה שגם עולים חדשים קוראים. ראו פרסום ברוסית בישראל.
  • קוראים בחו״ל ובאנגלית: כלי תקשורת ישראליים באנגלית, עם קישור לעמוד באנגלית באתר שלכם. ראו כתבה באנגלית לקהל בחו״ל.
  • קהל נשים: מגזינים, מדורים באתרי חדשות ואתרים ייעודיים, וניסוח שמתרחק מסטריאוטיפים. ראו פרסום לקהל נשים.
  • סטודנטים: אתרי לימודים ותעסוקה, מקומונים בערים שיש בהן מוסדות לימוד, ותזמון לפי הסמסטר. ראו אתרים לקהל סטודנטים.

בכל הקהלים האלה הסימון של התוכן השיווקי נשאר חובה. עמדת היועץ המשפטי לממשלה מ-2020 קבעה שהבהרה לצרכן הישראלי בפוסטים בעברית צריכה להיות בעברית. ההיגיון שמאחורי זה, שהקורא יבין שמדובר בפרסומת, מוביל לבקש סימון בשפה שבה הכתבה כתובה. זה מידע כללי ולא ייעוץ משפטי.

איך בודקים מי באמת קורא אתר

הקטגוריה והתחום הם תיוג. לפני שמזמינים, פתחו את האתר עצמו ובדקו את הדברים הבאים:

  • עמוד האודות. שם האתר מתאר את עצמו ואת הקהל שלו, ולפעמים גם מספרים. עמוד האודות של mako, למשל, מציין למעלה ממיליון גולשים ביום ומגוון מדורים מכל תחומי החיים. אלה נתונים שהאתר מדווח על עצמו, והם מעידים על קהל רחב וכללי, לא על כך שהלקוחות שלכם נמצאים בו.
  • התפריט והמדורים. אילו נושאים האתר מכסה בקביעות, ואיזה מקום מקבל התחום שלכם בתוכם.
  • הכתבות האחרונות. האם האתר מתעדכן, מי כותב בו, והאם הכתבות נכתבות לקורא או רק כדי להחזיק קישורים.
  • מי עוד מפרסם שם. מפרסמים שפונים לאותו קהל כמו שלכם הם סימן טוב. רשימה ארוכה של כתבות ממומנות בנושאים לא קשורים היא סימן הפוך.
  • תגובות ושיתופים. קוראים אמיתיים מגיבים, שואלים ומתווכחים. אתר שאין בו שום סימן לקוראים מעורר שאלה.
  • המדדים בקטלוג. DR ותנועה מוצגים כנתוני Ahrefs כפי שנמסרו לנו. הם עוזרים להשוות בין אתרים דומים, אבל לא עונים על השאלה מי קורא.

אחרי הבדיקה שאלו את עצמכם שאלה אחת: אם הכתבה שלכם הייתה מתפרסמת באתר כחלק מהתוכן הרגיל, האם היא הייתה נראית במקומה? אם כן, הקהל מתאים. אם היא בולטת כגוף זר, כנראה שהקוראים של האתר אינם הקהל שלכם, וגם הם ירגישו בכך.

מהגדרת הקהל לרשימת אתרים: תהליך עבודה

  1. כתבו את משפט הקורא מהסעיף הקודם.
  2. בחרו קטגוריה אחת או שתיים שמתאימות לו.
  3. הוסיפו סינון לפי תחום, ואם צריך גם לפי עיר או שפה.
  4. פתחו בין שלושה לחמישה אתרים מהרשימה ובדקו כל אחד לפי הרשימה שלמעלה.
  5. רק עכשיו השוו מחירים, DR, סוג קישור וסימון, ובחרו.
  6. כתבו את הכתבה לקורא שבחרתם: הדוגמאות, השאלות והמילים שלו.

דוגמה היפותטית: קליניקה לפיזיותרפיה בפתח תקווה מגדירה את הקורא כ«אנשים בגיל השלישי והילדים הבוגרים שלהם, בפתח תקווה והסביבה, שמחפשים שיקום אחרי ניתוח». בקטלוג היא מסננת את המקומונים לפי העיר, ובמקביל בודקת אתרים בתחום הגיל השלישי ובתחום הבריאות. היא מוותרת על אתר חדשות ארצי, כי רוב הקוראים שלו גרים רחוק מדי כדי להגיע לטיפול.

קהל אחד, כמה במות: איך משלבים בין סוגי אתרים

לעיתים הקהל שלכם קורא בכמה מקומות, וכדאי להגיע אליו ביותר מאתר אחד. השילוב עובד כשכל במה מקבלת תפקיד: אתר חדשות לאמינות כללית, מגזין בתחום לקוראים שמתעניינים בנושא, מקומון לקוראים שגרים קרוב.

  • זווית שונה לכל במה. כתבת הסבר במגזין, סיפור עסקי באתר החדשות, ידיעה על פעילות מקומית במקומון. שלוש כתבות שונות, ולא אותו טקסט שלוש פעמים.
  • עמוד יעד שמתאים לזווית. קישור מכתבה מקומית מוביל לעמוד הסניף או לעמוד השירות באזור. קישור ממגזין מוביל למדריך או לעמוד הקטגוריה.
  • מרווח זמן בין הכתבות. פרסום מדורג מאפשר ללמוד מהכתבה הראשונה, מה עניין את הקוראים ואילו שאלות עלו, לפני שכותבים את הבאה.
  • סימון שקוף בכל במה. כל כתבה צריכה להיות מסומנת כפרסומת, בכל במה. באתרים שמסמנים, הקטלוג מציג מראש את נוסח הסימון; בשאר הכרטיס מציין שהכתבה לא מסומנת, ואז בקשו מהאתר תווית ברורה.

מה קורה לכתבה ממומנת מרגע הפרסום, מבחינת הקורא, האתר וגוגל, מוסבר במדריך לכתבה ממומנת.

טעויות שחוזרות בבחירת אתר לפי קהל

  • לבחור את האתר הגדול ביותר למוצר נישה. קהל רחב מוריד את שיעור הקוראים הרלוונטיים, ואתם משלמים על כולם.
  • לבחור מקומון לחנות ארצית בלי זווית מקומית. אם אין בכתבה סיפור שנוגע לתושבי העיר, הקוראים לא יתעניינו, וגם העורך יתקשה לאשר אותה.
  • להתאים רק לפי שם התחום. אתר שמתויג «בריאות» יכול לעסוק בכושר, בתזונה או ברפואה מקצועית. קראו כמה כתבות לפני שמחליטים.
  • לכתוב כתבה אחת לכל הקהלים. כתבה למגזין הורות וכתבה לאתר כלכלה צריכות זווית שונה, גם כשהמוצר זהה.
  • לשכוח את השפה של הקורא. לא רק עברית מול רוסית, אלא גם מונחים מקצועיים מול שפה יומיומית.
  • לבחור לפי המחיר לפני הקהל. כתבה במחיר נמוך באתר שהקוראים שלו לא מתאימים היא הוצאה, לא חיסכון.

להמשך קריאה

המדריכים של אשכול הקהלים, לפי נושא:

  • פרסום במגזר החרדי: אתרים, נורמות ותזמון.
  • פרסום לדתיים: אתרי המגזר הדתי-לאומי ומה מתאים בהם.
  • פרסום בפורומים וקהילות: להשתתף בלי לעשות ספאם.
  • פרסום באתרי השוואת מחירים: קוראים שקרובים להחלטת קנייה.
  • רשת אתרי נישה: מה מקבלים ואיך מבדילים מחוות תוכן.
  • פרסום ברוסית בישראל: מה יש בקטלוג ואיך כותבים.
  • כתבה באנגלית לקהל בחו״ל: כלי תקשורת ישראליים באנגלית.
  • פרסום לקהל נשים: מגזינים, מדורים ואתרים ייעודיים.
  • חדשות, מגזין, נישה או מקומון: טבלת החלטה אחת לכל הקטגוריות.
  • פרסום בבלוגים: כותב יחיד מול מערכת של מגזין.
  • מגזיני טכנולוגיה וגאדג'טים: קהל מקצועי וקהל צרכני.
  • אתרים לקהל סטודנטים: לימודים, עבודה ודיור.

בשורה התחתונה

הצעד הראשון אינו פתיחת הקטלוג אלא כתיבת משפט אחד שמתאר את הקורא: מי הוא, באיזו שפה הוא קורא, איפה הוא גר, מה מעניין אותו ובאיזה שלב הוא נמצא. מהמשפט הזה נגזרים הקטגוריה והסינונים, ורק אחריהם המדדים והמחיר. אם הקהל שלכם שייך לאחד המגזרים שברשימה, קראו את המדריך הייעודי לפני שאתם בוחרים. אם הוא כבר מוגדר, פתחו את הקטלוג, סננו לפי ההגדרה ובדקו כמה אתרים מקרוב לפני ההזמנה.

מקורות