מערכות הדירוג של גוגל: מה רשמי ומה רק השערה
מה גוגל באמת כתב על הדירוג, אילו מערכות הוא מציין בשמן, ואיך מבדילים בין עובדה מתועדת לניחוש לפני שמשקיעים בכתבות ובקישורים.

בקצרה: מערכות הדירוג של גוגל הן מערכות אוטומטיות שגוגל עצמו מתאר בתיעוד הרשמי: מערכות שמנתחות קישורים (ובהן PageRank), מערכות שמעדיפות תוכן מועיל ומקורי, מערכות לחדשות מקומיות ומערכות נגד ספאם. גוגל מפרסם מה כל מערכת עושה, אבל לא כמה משקל יש לכל אות. רשימה של «גורמי דירוג» עם משקלות קבועים היא השערה של התעשייה, לא תיעוד.
המדריך נכתב לבעלי עסקים, לאנשי שיווק ולמי שעומד לקנות כתבות או קישורים ושומע הבטחות על «מה גוגל אוהב». הוא בנוי רק על מה שגוגל כתב בעצמו: איך עמוד מגיע לתוצאות, אילו מערכות גוגל מציין בשמן, איפה קישורים נכנסים לתמונה, ואיפה עובר הקו בין עובדה מתועדת לניחוש.
זה גם עמוד הבסיס של קטגוריית יסודות SEO באתר. בסופו תמצאו רשימה של המדריכים שמפרקים כל נושא לעומק.
שלושה שלבים לפני כל דירוג: סריקה, אינדוקס והצגה
דירוג הוא השלב האחרון בתהליך, לא הראשון. לפי המדריך המפורט של גוגל, החיפוש פועל בשלושה שלבים, סריקה, אינדוקס והצגה, ולא כל עמוד עובר את כולם. אין מרשם מרכזי של עמודי האינטרנט, ולכן גוגל מגלה עמודים חדשים בין השאר כשהוא מחלץ קישור מעמוד מוכר אל עמוד חדש.
- סריקה (crawling): גוגל מגלה כתובות ומוריד את התוכן שלהן. קישור מעמוד שכבר נסרק הוא אחת הדרכים העיקריות להגיע לעמוד חדש.
- אינדוקס (indexing): גוגל מנתח את העמוד ומחליט אם לשמור אותו במאגר. עמוד שלא נכנס לאינדקס לא יופיע בתוצאות, לא משנה כמה קישורים מצביעים אליו.
- הצגה ודירוג (serving): כשמישהו מחפש, המערכות בוחרות מהאינדקס את העמודים המתאימים וקובעות את הסדר שלהם.
באותו מדריך גוגל מוסיף שתי הסתייגויות שכדאי לזכור לפני כל רכישה: הוא לא מקבל תשלום כדי לסרוק אתר בתדירות גבוהה יותר או לדרג אותו גבוה יותר, והדירוג נעשה באופן תכנותי; וגם עמוד שעומד בכל ההנחיות לא מובטח שייסרק, ייכנס לאינדקס או יוצג. מי שמוכר «מסלול מהיר» מול גוגל מוכר משהו שגוגל אומר שאינו קיים.
מה גוגל מפרסם על מערכות הדירוג של גוגל
לגוגל יש עמוד שמרכז את המערכות שהוא מוכן לתאר בשמן: המדריך למערכות הדירוג של Google Search. זה המקור הקרוב ביותר לרשימה רשמית. הוא לא חושף נוסחאות, אבל הוא אומר מה כל מערכת מנסה להשיג. אלה המערכות הרלוונטיות למי שעוסק בתוכן ובקישורים:
| המערכת | מה היא עושה, לפי גוגל | מה זה אומר למי שמפרסם כתבה |
|---|---|---|
| מערכות ניתוח קישורים ו-PageRank | מבינות איך עמודים מקשרים זה לזה כדי לקבוע על מה הם ואילו מהם מועילים | קישור הוא אות של הקשר ושל אמון, לא רק «נקודה» |
| מערכת התוכן המועיל | מעדיפה תוכן שנכתב בשביל אנשים, וכיום היא חלק ממערכות הליבה | כתבה שנכתבה רק בשביל הקישור היא כתבה חלשה |
| מערכות התוכן המקורי | מציגות דיווח מקורי לפני מי שרק מצטט אותו | טקסט שמועתק לכמה אתרים לא מרוויח מזה |
| מערכות חדשות מקומיות | מזהות מקורות חדשות מקומיים ומציגות אותם כשזה רלוונטי, למשל ב«Top stories» | אתר מקומי יכול להיות חשוב לחיפושים באזור שלו |
| גיוון אתרים | בדרך כלל לא יותר משתי תוצאות מאותו אתר בראש העמוד; תת-דומיין נחשב חלק מהדומיין הראשי | אי אפשר «לתפוס» תוצאות רבות עם עמודים רבים באותו אתר |
| מערכת נגד ספאם קישורים | פועלת בתוך מערכות הליבה כדי לנטרל קישורים מלאכותיים | קישור שנקנה רק כדי לתמרן עלול פשוט לא להיחשב |
גם ההיסטוריה של המערכות מתועדת באותו מדריך. המערכת נגד ספאם קישורים הוכרזה ב-2012, כונתה «פינגווין» ושולבה במערכות הליבה ב-2016; מערכת לתוכן באיכות נמוכה, «פנדה», הוכרזה ב-2011 והפכה לחלק מהליבה ב-2015; ומערכת התוכן המועיל מ-2022 הפכה לחלק ממערכות הליבה במרץ 2024. המשמעות המעשית: אין היום «עדכון פינגווין» שמגיע פעם בכמה זמן ואפשר להתכונן אליו. העקרונות האלה פועלים כל הזמן, כחלק מהדירוג הרגיל.
איפה קישורים נכנסים לתמונה
קישורים הם חלק רשמי ומתועד מהדירוג. באותו מדריך גוגל כותב שיש לו מערכות שונות שמבינות איך עמודים מקשרים זה לזה, ושאחת מהן היא PageRank, מערכת ליבה מאז ההשקה, שהשתנתה מאוד ועדיין חלק ממערכות הליבה. הרעיון המקורי, שקישור הוא סוג של הצבעה, מוסבר במדריך על PageRank.
בעמוד ההסבר הציבורי על החיפוש גוגל מוסיף זווית של אמון: אחד הגורמים שמשמשים לקביעת איכות הוא האם אתרים בולטים אחרים מקשרים לתוכן או מפנים אליו, וזה בדרך כלל סימן טוב לכך שהמידע אמין. שימו לב לניסוח: אתרים בולטים שמפנים לתוכן, לא מספר הקישורים.
מה לא נאמר בשום מקום רשמי: כמה שווה קישור אחד, איך משווים קישור מאתר חדשות לקישור מבלוג מקצועי, או כמה קישורים «צריך» כדי לעלות. כל מספר כזה הוא הערכה של כלי חיצוני או של מי שמוכר לכם. ההבדלים בין סוגי קישורים, ומה הופך קישור אחד לשווה יותר מאחר, מפורטים במדריך ללינקים חיצוניים.
מערכות נגד ספאם: SpamBrain ועדכוני ספאם
לצד מערכות הדירוג גוגל מפעיל מערכות שתפקידן לזהות ניסיונות לתמרן אותן. בעמוד עדכוני הספאם הוא מסביר שSpamBrain היא מערכת מניעת הספאם שלו המבוססת על בינה מלאכותית, ושכאשר הוא משפר משמעותית את המערכות האוטומטיות האלה הוא קורא לזה «עדכון ספאם».
הפרט החשוב ביותר למי שקונה קישורים מופיע באותו עמוד: כשהמערכות מנטרלות את ההשפעה של קישורים ספאמיים, כל תועלת דירוג שהקישורים האלה הניבו בעבר אובדת. כלומר הסיכון בקישור מלאכותי הוא לא רק עונש. הוא גם כסף שהוצא על משהו שבסוף פשוט לא נספר.
ההגדרה עצמה מופיעה במדיניות הספאם של גוגל: ספאם קישורים הוא יצירת קישורים אל אתר או ממנו בעיקר כדי לתמרן את הדירוג. גוגל מבין שקנייה ומכירה של קישורים הם חלק רגיל מכלכלת הפרסום ברשת, ואין בכך הפרה כל עוד הקישורים מסומנים ב-rel="nofollow" או ב-rel="sponsored". מכאן שכתבה ממומנת עם קישור מסומן איננה ספאם. היא פרסום, והיא נמדדת לפי מה שהיא מביאה כפרסום: חשיפה לקוראים רלוונטיים, אזכור של המותג ותנועה.
מה משתנה בין חיפוש לחיפוש
אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב על הדירוג כנוסחה אחת. בעמוד ההסבר הציבורי גוגל כותב שהאלגוריתמים בוחנים גורמים רבים, בהם מילות החיפוש, הרלוונטיות והשימושיות של העמודים, המומחיות של המקורות, והמיקום וההגדרות של המחפש; והמשקל של כל גורם משתנה לפי אופי החיפוש. חיפוש של חדשה טרייה, חיפוש של מושג וחיפוש של שירות בעיר מסוימת לא נשפטים באותו אופן.
כמה פרטים מאותו עמוד עוזרים לתכנן כתבה:
- האות הבסיסי ביותר לרלוונטיות הוא שהתוכן מכיל את המילים שבחיפוש, למשל בכותרות או בגוף הטקסט. לכן כתבה שאמורה להיות רלוונטית לנושא צריכה לדבר עליו במפורש.
- מערכת המילים הנרדפות מוצאת מסמכים רלוונטיים גם בלי המילים המדויקות. אין צורך לחזור על ביטוי אחד שוב ושוב; זה רק פוגע בקריאה.
- המערכות מזהות חיפושים עם כוונה מקומית. לעסק שפועל בעיר אחת, אתר מקומי באותה עיר יכול להיות שווה יותר מאתר ארצי גדול.
- גוגל משתמש בנתוני אינטראקציה מצטברים ואנונימיים כדי להעריך אם התוצאות רלוונטיות לחיפוש. איך בדיוק, הוא לא מפרט.
כדי לראות את ההבדל, חשבו על שלושה חיפושים שונים. «שיפוץ אמבטיה בחיפה» הוא חיפוש עם כוונה מקומית, ולכן המיקום של המחפש והרלוונטיות לאזור חשובים בו. «מה זה PageRank» הוא חיפוש של הסבר, שבו מומחיות המקור ובהירות התשובה חשובות יותר מטריות. וחיפוש של אירוע שקרה הבוקר נשפט אחרת לגמרי, כי שם עדכניות היא חלק מהשאלה. אותה כתבה לא יכולה לנצח בשלושתם, ולכן כל כתבה צריכה להיכתב סביב חיפוש אחד ברור.
המסלול של כתבה ממומנת אחת דרך המערכות
הדרך הטובה להבין את כל זה היא לעקוב אחרי כתבה אחת מהרגע שהיא עולה לאוויר. אלה השלבים שהיא עוברת, לפי מה שגוגל מתאר:
- הפרסום. הכתבה עולה לאתר המפרסם, ובדרך כלל מקושרת מעמוד הבית או מעמוד מדור. הקישור הפנימי הזה הוא מה שמאפשר לגוגל לגלות אותה.
- סריקה ואינדוקס. גוגל צריך לסרוק את העמוד ולהחליט לשמור אותו. כתבה שלא נכנסה לאינדקס לא מעבירה שום אות, גם אם הקישור בה תקין. לכן כמה ימים אחרי הפרסום כדאי לבדוק שהיא מופיעה בחיפוש של הכתובת שלה.
- הבנת התוכן. המערכות מנסות להבין על מה הכתבה ועל מה העמוד שהיא מקשרת אליו. טקסט קישור תיאורי והקשר ענייני עוזרים לזה; משפט שנבנה סביב ביטוי חיפוש לא עוזר.
- הערכת הקישור. קישור שמסומן כפי שגוגל מבקש לא מפר את ההנחיות. קישור שנראה כמו ניסיון תמרון עלול להיות מנוטרל ולאבד את ערכו. בשני המקרים החשיפה לקוראים של האתר נשארת.
- הצגה. הכתבה עצמה יכולה להופיע בתוצאות לחיפושים בנושא שלה ולהביא קוראים, וחלקם ימשיכו דרך הקישור לאתר שלכם. כמה, תלוי באתר, בנושא ובאיכות הכתבה.
מהמסלול הזה נגזרות שתי בדיקות פשוטות אחרי כל פרסום: שהכתבה נגישה ונמצאת בחיפוש, ושהקישור בה מוביל לעמוד הנכון ולא לדף שגיאה או להפניה מיותרת. שתיהן לא דורשות כלי בתשלום.
מה רשמי ומה רק השערה
הטבלה מרכזת טענות ששומעים בשיחות על קידום אתרים, ומה התיעוד של גוגל אומר עליהן. «רשמי» פירושו שגוגל כתב את זה במפורש. «השערה» פירושה שזה אולי נכון חלקית, אבל אין לזה מקור רשמי.
| הטענה | מה כתוב בתיעוד | הסטטוס |
|---|---|---|
| קישורים מאתרים אחרים משפיעים על הדירוג | יש מערכות שמנתחות קישורים, ו-PageRank עדיין חלק מהליבה | רשמי (מדריך מערכות הדירוג) |
| יש רשימה סגורה של גורמים, לכל אחד משקל קבוע | המשקל של כל גורם משתנה לפי אופי החיפוש | השערה שהתיעוד סותר (How Search Works) |
| E-E-A-T הוא גורם דירוג | E-E-A-T עצמו אינו גורם דירוג ספציפי | לא מדויק (מדריך התוכן המועיל) |
| לגוגל יש אורך טקסט מועדף | לגוגל אין מספר מילים מועדף | מיתוס (מדריך התוכן המועיל) |
| מעריכי האיכות של גוגל מורידים אתרים | למעריכים אין שליטה על הדירוג, והנתונים שלהם לא משמשים ישירות באלגוריתמים | מיתוס (מדריך התוכן המועיל) |
| אפשר לשלם לגוגל כדי לעלות בתוצאות | גוגל לא מקבל תשלום כדי לסרוק יותר או לדרג גבוה יותר | מיתוס (המדריך המפורט לחיפוש) |
| התנהגות המשתמשים משפיעה | נתוני אינטראקציה מצטברים ואנונימיים משמשים להערכת רלוונטיות | רשמי בניסוח כללי, בלי פרטים (How Search Works) |
| DR ו-DA הם ציונים של גוגל | אלה מדדים שחברות פרטיות מחשבות מנתוני הקישורים שהן אוספות | השערה על גוגל, לא מדד שלו (ראו Domain Rating) |
שורה אחת בטבלה דורשת הרחבה. במדריך לתוכן מועיל גוגל כותב שהמערכות האוטומטיות שלו נועדו להעדיף מידע מועיל ואמין שנוצר לטובת אנשים, ולא תוכן שנוצר כדי לתמרן את הדירוג. זה לא «גורם» שאפשר למדוד בכלי חיצוני, אבל זה הכיוון שכל שאר המערכות מכוונות אליו.
איך לקרוא טענה חדשה על האלגוריתם
כמעט כל שבוע מתפרסם ניתוח שטוען שגוגל «התחיל לתגמל» משהו חדש. לפני שמשנים תקציב או אסטרטגיה בגלל טענה כזאת, עברו על השאלות האלה:
- מי אמר את זה? תיעוד של גוגל, הודעה בבלוג של Google Search Central, או ניתוח של חברת כלים או של סוכנות.
- על מה זה מבוסס? מסמך רשמי, ניסוי מבוקר, או מתאם שנמדד באתרים של לקוחות. מתאם אינו סיבתיות.
- האם זה סותר משהו שגוגל כתב? אם התיעוד אומר במפורש את ההפך, הנטל על הטוען.
- מה תעשו אחרת בגלל זה? אם התשובה היא «לקנות עוד ממשהו», בדקו מי מרוויח מהטענה.
השאלה האחרונה רלוונטית במיוחד לשוק הקישורים. מדדים כמו DR נוחים להשוואה בין אתרים, אבל מי שמתמחר לפיהם בלבד מתמחר לפי מספר שגוגל לא מחשב ולא רואה.
כדאי גם לדעת מה גוגל לא מפרסם בכלל. אין בתיעוד רשימת אותות עם משקלות, אין סף של מספר קישורים, ואין הסבר מלא לאופן שבו מחושב כל ציון פנימי. מה שכן מתעדכן באופן רשמי הוא המדריך למערכות הדירוג, עמוד עדכוני הספאם והבלוג של Google Search Central, שבו גוגל מודיע על עדכונים ומסביר אותם. הרגל עבודה טוב: כשמגיעה טענה חדשה, חפשו אותה קודם שם. אם היא לא מופיעה, התייחסו אליה כהשערה עד שיוכח אחרת.
מה זה אומר למי שקונה כתבות וקישורים
אם מחברים את כל מה שגוגל תיעד, מתקבלת רשימה קצרה של עקרונות לבחירת כתבה:
- רלוונטיות לפני גודל. מערכות ניתוח הקישורים מנסות להבין על מה העמוד שלכם. אתר שכותב על התחום שלכם, או אתר מקומי בעיר שלכם, מוסיף הקשר שאתר כללי לא מוסיף.
- כתבה שמועילה לקוראים. כתבה שנכתבה רק כדי להחזיק קישור היא בדיוק מה שמערכת התוכן המועיל מנסה לדחוק למטה. כתבה שעונה על שאלה אמיתית עובדת גם לקוראים וגם לאתר המפרסם.
- קישור מסומן כמו שצריך. קישור בתשלום שמסומן כפי שגוגל מבקש לא מפר את ההנחיות. ניסיון להסתיר את התשלום הופך פרסום לגיטימי לסיכון.
- ציפיות נכונות. אף אחד, כולל גוגל עצמו, לא מבטיח מקום מסוים בתוצאות. מה שאפשר לבחור הוא את האתר, את הקהל ואת איכות הכתבה.
בדיקה מהירה של אתר לפני הזמנה
אפשר לתרגם את המערכות לבדיקות שכל אחד יכול לעשות בעשר דקות, בלי כלי חיצוני:
| המערכת | מה בודקים באתר |
|---|---|
| ניתוח קישורים | האם האתר כותב באופן קבוע על התחום שלכם, או רק מפרסם כתבות ממומנות על כל נושא |
| תוכן מועיל | פתחו כמה כתבות אחרונות: האם הן נקראות כמו תוכן לקוראים, או כמו טקסט שנבנה סביב קישור |
| תוכן מקורי | חפשו משפט מתוך כתבה באתר: האם אותו טקסט מופיע גם באתרים אחרים |
| חדשות מקומיות | לעסק מקומי: האם האתר מכסה את העיר או האזור שלכם בפועל |
| ספאם קישורים | האם יש באתר כתבות רבות עם קישורים שהטקסט שלהם הוא ביטוי חיפוש, בלי קשר לנושא הכתבה |
אתר שעובר את הבדיקות האלה לא מבטיח תוצאה, אבל הוא מקטין את הסיכוי שתשלמו על כתבה שהמערכות של גוגל יתעלמו ממנה ושהקוראים ידלגו עליה.
בקטלוג יש 3,458 אתרים ישראליים, וכל אתר מוצג עם התחום, סוג הקישור והסימון שלו. כך אפשר לבחור לפי התאמה לקהל ולא לפי מספר אחד.
כדי לבחור נכון לא צריך להכיר את כל המערכות. מספיק לדעת אילו מהן נוגעות לכתבה ולקישור, ולסנן בקטלוג האתרים לפי תחום ועיר לפני שמסתכלים על מחיר או על מדדים.
להמשך קריאה
המדריכים של קטגוריית יסודות SEO מפרקים כל נושא מהעמוד הזה לעומק:
- SEO ראשי תיבות: מה זה אומר ואיפה קישורים נכנסים
- Google Discover: למה תוכן של עיתונים מופיע בפיד
- Bing Webmaster Tools: למה לרשום את האתר גם שם
- קניבליזציה: כששני עמודים שלכם מתחרים על אותו חיפוש
- IndexNow: איך אתר מודיע למנועי חיפוש על עמוד חדש
- Hidden Links: קישורים מוסתרים ולמה זה עובר את הקו
- ביטויי זנב ארוך: למה חיפושים קטנים מביאים לקוחות
- Keyword Stuffing: למה דחיסת מילים פוגעת בכתבה
- Helpful Content: מה גוגל מגדיר כתוכן שנכתב בשביל אנשים
- Spam Policies של גוגל: הסעיפים שכל מפרסם צריך להכיר
- Site Reputation Abuse: מתי תוכן של צד שלישי נחשב ניצול
- מיתוסים בקידום אתרים: עשר טענות שכדאי להפסיק להאמין
בשורה התחתונה
גוגל מתעד מספיק כדי לקבל החלטות טובות: עמוד צריך להיסרק ולהיכנס לאינדקס, קישורים הם אות רשמי של הקשר ואמון, תוכן מועיל הוא חלק מהליבה, וקישורים מלאכותיים מנוטרלים ומאבדים את ערכם. כל השאר, כמו משקלות, ספירת גורמים וציונים של כלים חיצוניים, הוא השערה. כשאתם בוחרים כתבה, התחילו מהשאלה אם הקוראים של האתר הם הלקוחות שלכם, ורק אחר כך הסתכלו על מדדים ועל מחיר.
מקורות
- Google Search Central — In-depth guide to how Google Search works
- Google Search Central — A guide to Google Search ranking systems
- Google — How Search Works: ranking results
- Google Search Central — Google Search spam updates
- Google Search Central — Spam Policies for Google Web Search
- Google Search Central — Creating helpful, reliable, people-first content

