כניסה / הרשמה

PageRank: מאיפה הגיע הרעיון שקישור הוא הצבעה

מהמאמר של ברין ופייג' ועד הדרך שבה גוגל מתאר את PageRank היום: מה הרעיון, מה השתנה, ומה הוא אומר למי שבוחר מאיפה לקבל קישור.

7 דקות קריאהקישורים ו-SEO

מנורת שולחן לבנה בסגנון וינטג' מאירה כרטיס ועליו שלוש נקודות שמחוברות בחצים אדומים, על רקע שמנת

בקצרה: PageRank הוא השיטה שמייסדי גוגל תיארו ב-1998 לדירוג עמודים לפי מבנה הקישורים של הרשת: כל קישור לעמוד נספר כמעין הצבעה, הצבעה מעמוד חשוב שווה יותר, והערך של עמוד מתחלק בין הקישורים שיוצאים ממנו (Brin ו-Page, סטנפורד). לפי גוגל, PageRank השתנה מאוד מאז, אבל הוא עדיין חלק ממערכות הדירוג המרכזיות שלו (Google Search Central).

המדריך מיועד למי ששמע את המונח PageRank, ראה אותו בהקשר של קישורים, ורוצה להבין מאיפה הוא הגיע ומה ממנו רלוונטי היום. נעבור על הרעיון המקורי, על הגולש האקראי, על הסיבה שאין היום ציון שאפשר לבדוק, ועל מה שכל זה אומר כשבוחרים מאיפה לקבל קישור. הבסיס הרחב יותר, על כל סוגי הקישורים ואיך גוגל קורא אותם, נמצא במדריך לינקים חיצוניים.

המאמר המקורי של מייסדי גוגל, בעברית פשוטה

סרגיי ברין ולארי פייג' פרסמו באוניברסיטת סטנפורד מאמר בשם «The Anatomy of a Large-Scale Hypertextual Web Search Engine». הם תיארו בו מנוע חיפוש שמשתמש במבנה הקישורים של הרשת כדי לחשב לכל עמוד דירוג איכות, וקראו לדירוג הזה PageRank. הם הציגו אותו כמדד אובייקטיבי לחשיבות של עמוד מבחינת האזכורים שלו, מדד שלדבריהם מתאים היטב לתחושה האנושית של מה חשוב (המאמר המקורי).

הרעיון שאול מהעולם האקדמי: מאמר שחוקרים רבים מצטטים נחשב משפיע, וציטוט ממאמר משפיע שווה יותר מציטוט ממאמר שאף אחד לא קרא. ברשת, הקישור ממלא את תפקיד הציטוט. כשאתר אחר מקשר אליכם, הוא אומר לקוראים שלו שכדאי להסתכל עליכם.

באותו מאמר מופיע רעיון נוסף שחשוב עד היום: טקסט העוגן. המייסדים כתבו שהמנוע משייך את הטקסט של הקישור לעמוד שאליו הקישור מוביל, כי טקסט העוגן מתאר לעיתים קרובות את העמוד טוב יותר מהעמוד עצמו (המאמר המקורי). מכאן החשיבות שעד היום מייחסים למילים שעל הקישור, ומכאן גם הפיתוי לדחוס לתוכן מילות מפתח, שגוגל מזהיר מפניו.

הגולש האקראי: איך הופכים קישורים לציון

כדי להסביר את החישוב, המאמר משתמש בדמות של גולש אקראי: מישהו שמתחיל בעמוד כלשהו וממשיך ללחוץ על קישורים. ההסתברות שהגולש הזה יגיע לעמוד מסוים היא ה-PageRank של העמוד. בחישוב יש גם גורם שמסומן באות d, ובמאמר הוא נקבע בדרך כלל ל-0.85 (המאמר המקורי).

שני עקרונות מהחישוב הזה חשובים למי שעוסק בקישורים. הראשון: החישוב לא סופר את כל הקישורים באותו משקל, ומחלק את הערך של כל עמוד לפי מספר הקישורים שיוצאים ממנו. השני: עמוד יכול לקבל ציון גבוה אם עמודים רבים מקשרים אליו, או אם מקשרים אליו עמודים מעטים שהציון שלהם גבוה (המאמר המקורי).

דוגמה היפותטית: עמוד א' ועמוד ב' שווים בחשיבות שלהם. בעמוד א' יש מעט קישורים יוצאים, ובעמוד ב' יש הרבה יותר. לפי העיקרון של חלוקת הערך, כל קישור מעמוד א' מעביר חלק גדול יותר מהערך של העמוד מאשר כל קישור מעמוד ב'. ובצד השני, עמוד שמקבל קישור אחד מעמוד מרכזי באתר גדול יכול לעקוף עמוד שמקבל הרבה קישורים מעמודים שאף אחד לא מקשר אליהם.

זה כל ההיגיון, ומכאן נולד הדימוי של קישור כהצבעה: לא כל קול שווה אותו דבר, וכל עמוד מחלק את הקול שלו בין כל מי שהוא מקשר אליו.

אפשר לחשוב על זה כמו על המלצות בעולם העסקי. המלצה ממי שמפנה כל אחד לכל ספק שהוא מכיר שווה פחות מהמלצה אישית של עמית שממליץ רק על מעטים. וההמלצה של שניהם שווה יותר כשהם עצמם מוכרים ומוערכים בתחום. PageRank תרגם את ההיגיון הזה לחשבון שמחשב יכול לבצע על כל הרשת.

למה אין היום ציון PageRank שאפשר לבדוק

בעבר אפשר היה לראות ערך PageRank משוער לעמודים דרך סרגל כלים של גוגל לדפדפן. הערך הזה כבר לא מוצג, וגוגל לא מפרסם ציון PageRank לעמודים. הבעיה במספר גלוי כזה ברורה: הוא מזמין למדוד, לקנות ולמכור קישורים לפי ציון, במקום לחשוב על מי מקשר ולמה.

מה שנשאר בשוק הוא מדדים של כלי צד שלישי. Ahrefs, למשל, כותבת שהמדד URL Rating שלה משתמש באותם עקרונות בסיסיים של PageRank, שהוא מכבד את התכונה nofollow, ושהוא מדד ברמת העמוד, בניגוד ל-DR שהוא מדד ברמת הדומיין. היא גם מציינת שהסולם לוגריתמי: לעמוד קל הרבה יותר לעלות מ-UR 20 ל-UR 30 מאשר מ-UR 70 ל-UR 80. ובאותו עמוד היא כותבת במפורש שאיש מלבד גוגל עצמו אינו יודע בדיוק איך PageRank מחושב (Ahrefs Help Center).

לכן, כשמישהו מציג לכם «PageRank» של אתר, הוא מציג הערכה של כלי חיצוני, לא את המספר שגוגל משתמש בו. גם הנתונים שמופיעים בקטלוג של נועם דיגיטל, DR ותנועה, הם נתוני Ahrefs כפי שנמסרו לנו: כלי להשוואה בין אתרים, לא מדידה של מה שגוגל חושב עליהם.

מה נשאר מ-PageRank בגוגל של היום

גוגל אף פעם לא תיאר את PageRank כאות היחיד. כבר ב-2012 הוא תיאר אותו כאחד מיותר מ-200 אותות שעליהם הוא נשען כדי לקבוע דירוג (הבלוג של Google Search Central). היום, במדריך שלו למתחילים, גוגל כותב ש-PageRank משתמש בקישורים והוא אחד האלגוריתמים הבסיסיים שלו, אבל שיש בחיפוש הרבה יותר מקישורים, ו-PageRank הוא רק אחד מאותות הדירוג הרבים (SEO Starter Guide).

במדריך למערכות הדירוג גוגל מוסיף שני פרטים: PageRank היה אחת ממערכות הדירוג המרכזיות כשגוגל הושק, ואופן הפעולה שלו השתנה מאוד מאז, אבל הוא ממשיך להיות חלק ממערכות הדירוג המרכזיות (המדריך של גוגל למערכות הדירוג). כלומר, הרעיון שקישורים מעבירים חשיבות עדיין קיים, אבל הנוסחה מהמאמר המקורי אינה הנוסחה של היום, ואף אחד מחוץ לגוגל לא יודע מה בדיוק השתנה.

למי שבוחר קישורים, זה אומר לא להפוך את PageRank לחזות הכול. גוגל מסתכל גם על התוכן של העמוד שלכם, על ההתאמה שלו לשאילתה ועל אותות רבים אחרים. קישור טוב יכול לעזור לעמוד טוב, אבל הוא לא יהפוך עמוד חלש לתשובה הטובה ביותר לשאלה של מישהו.

PageRank וקישורים בתשלום: מאיפה הגיע nofollow

ברגע שקישורים העבירו ערך, התחילו לייצר אותם: בתגובות בבלוגים, בספריות ובמכירה ישירה. התשובה של גוגל הייתה סימון. לפי הבלוג של גוגל, התכונה nofollow הוצגה ב-2005 כדי להילחם בספאם בתגובות, והפכה מהר לאחת הדרכים המומלצות לסמן קישורים של פרסום או חסות. ב-2019 גוגל הוסיף את הערך sponsored לקישורים שנוצרו כחלק מפרסום, חסות או תמורה אחרת, והודיע שכל הערכים, sponsored, ugc ו-nofollow, נחשבים לרמזים לגבי אילו קישורים לשקול ואילו לא (הבלוג של Google Search Central).

המשמעות לקונה של כתבה ממומנת: קישור בתשלום אמור להיות מסומן, והאתר המפרסם הוא שקובע את הסימון. זה לא הופך את הכתבה לחסרת ערך, כי הקוראים, ההקשר והחשיפה נשארים. איך העסקה הזאת עובדת מצד הקורא, האתר וגוגל מוסבר במדריך איך עובדת כתבה ממומנת. ואם בעבר הצטברו לאתר שלכם קישורים מלאכותיים שאי אפשר להסיר, המדריך על כלי ה-disavow מסביר מתי בכלל כדאי לטפל בהם.

אמונות נפוצות על PageRank, ומה נכון בהן

  • «PageRank מת». לא לפי גוגל. הוא כותב שאופן הפעולה של PageRank השתנה מאוד, אבל הוא עדיין חלק ממערכות הדירוג המרכזיות (המדריך של גוגל למערכות הדירוג). מה שנעלם הוא הציון הציבורי, לא הרעיון.
  • «DR הוא ה-PageRank של היום». לא בדיוק. DR הוא מדד של Ahrefs ברמת הדומיין, ו-UR הוא המדד שלה ברמת העמוד, שמבוסס על אותם עקרונות בסיסיים. Ahrefs עצמה כותבת שאיש מלבד גוגל אינו יודע בדיוק איך PageRank מחושב (Ahrefs Help Center).
  • «קישור nofollow שווה אפס». גוגל מתייחס לערכים sponsored, ugc ו-nofollow כרמזים לגבי אילו קישורים לשקול, ולא כהוראות מחייבות (הבלוג של Google Search Central). ומעבר לגוגל, קישור כזה עדיין מביא קוראים שלוחצים עליו.
  • «כמה שיותר קישורים, יותר טוב». כבר במאמר המקורי הקישורים לא נספרו באותו משקל. קישור אחד מעמוד שאחרים מקשרים אליו יכול להיות שווה יותר מהרבה קישורים מעמודים נטושים, וכמות גדולה של קישורים מלאכותיים היא בדיוק מה שמערכות הספאם של גוגל מחפשות.

מה זה אומר כשבוחרים מאיפה לקבל קישור

אי אפשר לחשב PageRank, אבל אפשר לחשוב לפי ההיגיון שלו. לפני שמזמינים כתבה, או מבקשים קישור משותף עסקי, שאלו:

  • האם העמוד שבו יופיע הקישור מקבל קישורים בעצמו? כתבה שמקושרת ממדור פעיל או מעמוד הבית של האתר נמצאת במקום אחר מכתבה שאפשר להגיע אליה רק דרך כתובת ישירה.
  • כמה קישורים יוצאים יהיו בעמוד? כתבה עם קישור אחד או שניים לגופים רלוונטיים שונה מעמוד עם רשימה ארוכה של קישורים לעסקים שאין ביניהם קשר.
  • מה כתוב על הקישור ומסביבו? טקסט עוגן שמתאר את העמוד שלכם, בתוך משפט שמסביר למה כדאי ללחוץ, עוזר לקורא וגם לגוגל.
  • האם האתר עוסק בנושא שלכם? הרעיון של ציטוט עובד רק כשמי שמצטט מבין בנושא.

התשובות לשאלות האלה חשובות יותר מכל ציון. בקטלוג יש כרגע 3,027 אתרים, ולכל אחד מוצגים התחום, סוג הקישור והסימון, כך שאפשר לבחור לפי הקהל ולא לפי מספר. איך משלבים קישורים כאלה בתמהיל שנראה טבעי לאורך זמן מוסבר במדריך פרופיל קישורים טבעי, ומי שמעדיף שנבנה את התמהיל בשבילו בתקציב חודשי יכול לבדוק את חבילות הקישורים.

בשורה התחתונה

PageRank הוא הרעיון שקישור הוא המלצה, ושהמלצה מעמוד חשוב, שלא מחלק את הקול שלו בין עשרות אחרים, שווה יותר. הרעיון הזה עדיין חלק מגוגל, אבל הוא אות אחד מתוך רבים, הנוסחה שלו לא ידועה מחוץ לחברה, ואין ציון ציבורי שאפשר לבדוק. לכן אל תחפשו מספר. חפשו עמודים שקוראים אמיתיים מגיעים אליהם, באתרים שעוסקים בתחום שלכם, וקשרו מהם לעמוד שבאמת עונה על הנושא של הכתבה.

מקורות